בואו לקבל טעימת קריאה קסומה מתוך " גובולינו, חתול המכשפות ", מאת אורסולה מוריי ויליאמס

גובולינו, חתול המכשפות, מאת אורסולה מוריי ויליאמס, ראה אור, בשעה טובה, בהוצאת עוץ. אלו בשורות טובות לספר, כיוון שלאחר תהליך הפקה ממושך, הצטרף לליינאפ המרשים של הספרים אותם ממהרות ההוצאות להוציא בזמן לשבוע הספר הקרוב. להזכירכם – עוד חודשיים זה קורה!

למי שרוצים ללמוד עוד על תהליך הפקת הספר ואיוריו, ואינם חוששים/ות מאנגלית, היה לנו העונג לפרסם ריאיון עם מאיירת הספר המוכשרת, קתלין ג'נינגס. כמו כן, זהו עונג גדול להזמין אתכם לקרוא את שני הפרקים הראשונים, ממש כאן באתר מכונת  הכתיבה.

תקציר העלילה

במערה נידחת בהרים נולדו שני גורי חתולים. סוטיקה היתה חתולת מכשפות מושלמת, שחורה עם עיניים ירוקות, שהשתוקקה כבר לכשף כשפים. אבל לגובולינו אחיה היו פסים בפרווה, כפה אחת לבנה ועיניים כחולות, ומשאת נפשו היתה להתכרבל מול האח במטבח. נטוש ודחוי, יוצא גובולינו למסע למצוא לו בית לנצח נצחים. מבית יתומים ועד ארמון מלכות, מתאטרון בובות ועד ספינה בלב ים, בכל מקום הוא פוגש אנשים טובים ואנשים טובים פחות, אבל תמיד עברו שב לרדוף אותו והוא נאלץ להמשיך בנדודיו. האם אי פעם ימצא לו בית?

קריאה מהנה!

 * * *

 

1

______________

גוֹבּוֹלִינוֹ עוֹשֶׂה בּוּשׁוֹת

 

לַיְלָה נָאֶה אֶחָד שֶׁכֻּלּוֹ אוֹר יָרֵחַ הִתְגַּלְגְּלוּ גוֹבּוֹלִינוֹ הַקָּטָן, חֲתַלְתּוּל הַמְּכַשֵּׁפוֹת, וַאֲחוֹתוֹ סוּטִיקָה, מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה שֶׁבָּהּ נוֹלְדוּ, לְשַׂחֵק בִּתְפֹס-אֶת-הָעַכְבָּר בֵּין הַצְּלָלִים הַמִּתְגַּנְּבִים.

הָיְתָה זֹאת יְצִיאָתָם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַשְּׁנַיִם מִן הַמְּעָרָה, וְעֵינֵיהֶם הַפְּעוּרוֹת נִמְלְאוּ פְּלִיאָה וְהִתְרַגְּשׁוּת מִכָּל דָּבָר שֶׁרָאוּ.

עִם כָּל עָלֶה נוֹשֵׁר, עִם כָּל טִפַּת טַל נוֹצֶצֶת, עִם כָּל רִשְׁרוּשׁ בַּיַּעַר סְבִיבָם, נִזְקְפוּ אָזְנֵיהֶם הַמְּכֻסּוֹת פַּרְוָה שְׁחוֹרָה.

"שָׁמַעְתָּ אֶת זֶה, אָחִי?"

"רָאִית אֶת זֶה, אֲחוֹתִי?"

"רָאִיתִי! וְאֶת זֶה! וְאֶת זֶה! וְאֶת זֶה!"

כְּשֶׁעָיְפוּ מִמִּשְׂחָקִים הֵם הִתְיַשְּׁבוּ זֶה לְצַד זֶה לְאוֹר הַיָּרֵחַ, שׂוֹחֲחוּ וּקְצָת רָבוּ, כְּמִנְהָגָם שֶׁל חֲתַלְתּוּלֵי מְכַשֵּׁפוֹת.

"מָה תִּהְיִי כְּשֶׁתִּגְדְּלִי?" שָׁאַל גוֹבּוֹלִינוֹ כְּשֶׁהַיָּרֵחַ הִתְחִיל לִשְׁקֹעַ מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים וְתַרְנְגוֹלִים קָרְאוּ בְּרַחֲבֵי הָעֵמֶק.

"אֲנִי אֶהְיֶה חֲתוּלַת מְכַשֵּׁפָה כְּמוֹ אִמָּא," אָמְרָה סוּטִיקָה. "אֲנִי אֵדַע בַּעַל-פֶּה אֶת כָּל סֵפֶר הַקְּסָמִים וְאֶלְמַד לִרְכֹּב עַל מַטְאֲטֵא וְלַהֲפֹךְ עַכְבָּרִים לִצְפַרְדְּעִים וּצְפַרְדְּעִים לַחֲזִירֵי יָם. אֲנִי אֵרֵד מֵהָעֲנָנִים עַל רוּחַ הַלַּיְלָה עִם הָעֲטַלֵּפִים וְהַתִּנְשָׁמוֹת וְאֶקְרָא מְיייָ-ייָ-ייָ-אוּוּ! וּכְשֶׁאֲנָשִׁים יִשְׁמְעוּ אוֹתִי מִתְקָרֶבֶת הֵם יֹאמְרוּ: שְׁשְׁשְׁשְׁ! הִנֵּה עוֹבֶרֶת סוּטִיקָה, חֲתוּלַת הַמְּכַשֵּׁפָה!"

גוֹבּוֹלִינוֹ הָפַךְ שָׁקֵט מְאוֹד לְמִשְׁמַע הַכְרָזוֹתֶיהָ הַנּוֹעָזוֹת שֶׁל אֲחוֹתוֹ.

"וּמָה תִּהְיֶה אַתָּה, אָחִי?" שָׁאֲלָה סוּטִיקָה בְּנֹעַם.

"אֲנִי אֶהְיֶה חֲתוּל מִטְבָּח," אָמַר גוֹבּוֹלִינוֹ. "אֲנִי אֵשֵׁב מוּל הָאָח עִם הַכַּפּוֹת מְקֻפָּלוֹת מִתַּחְתַּי וְאָשִׁיר כְּמוֹ הַקּוּמְקוּם עַל הַכִּירָה. כְּשֶׁהַיְּלָדִים יַחְזְרוּ מִבֵּית הַסֵּפֶר הֵם יִמְשְׁכוּ לִי בָּאָזְנַיִם וִידַגְדְּגוּ אוֹתִי מִתַּחַת לַסַּנְטֵר וִישַׂחֲקוּ אִתִּי בִּסְלִיל חוּטִים בְּרַחֲבֵי הַמִּטְבָּח. אֲנִי אֶשְׁמֹר עַל הַבַּיִת וְאַרְחִיק עַכְבָּרִים וְאַשְׁגִּיחַ עַל הַתִּינוֹק, וּכְשֶׁכָּל הַיְּלָדִים יִשְׁכְּבוּ בְּמִטּוֹתֵיהֶם, אֶתְגַּנֵּב לְחֵיקָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת שֶׁלִּי בִּזְמַן שֶׁתַּטְלִיא גַּרְבַּיִם וְהָאָדוֹן יְנַמְנֵם בְּכִסְאוֹ. אֲנִי אֶשָּׁאֵר אִתָּם לְנֶצַח נְצָחִים, וְהֵם יִקְרְאוּ לִי גוֹבּוֹלִינוֹ חֲתוּל הַמִּטְבָּח."

"אַתָּה לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת חָתוּל רַע?" שָׁאֲלָה סוּטִיקָה בְּהַפְתָּעָה גְּדוֹלָה.

"לֹא," אָמַר גוֹבּוֹלִינוֹ, "אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת חָתוּל טוֹב, וְשֶׁאֲנָשִׁים יֹאהֲבוּ אוֹתִי. אֲנָשִׁים לֹא אוֹהֲבִים חֲתוּלֵי מְכַשֵּׁפוֹת. הֵם לֹא נְעִימִים."

הוּא לִקֵּק אֶת כַּפָּתוֹ וְהִתְחִיל לְנַקּוֹת אֶת פָּנָיו. אֲחוֹתוֹ הִזְעִיפָה פָּנִים וְעָמְדָה לָלֶכֶת מִשָּׁם וּלְחַפֵּשׂ אֶת אִמָּא שֶׁלָּהֶם, אַךְ קֶרֶן יָרֵחַ שֶׁהֵאִירָה אֶת שְׁנֵיהֶם גָּרְמָה לְפַרְוָתָהּ לִסְמֹר מִכַּעַס וּמִפַּחַד.

"אָחִי! אָחִי! יֵשׁ לְךָ כַּף רֶגֶל לְבָנָה!"

בְּמַעֲמַקֵּי הַמְּעָרָה שֶׁל הַמְּכַשֵּׁפָה, אִישׁ לֹא הִבְחִין שֶׁגּוֹבּוֹלִינוֹ הַקָּטָן נוֹלַד עִם כַּפָּה קִדְמִית לְבָנָה. הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאֵין זֶה הוֹלֵם כְּלָל חֲתוּל מְכַשֵּׁפוֹת, אֲשֶׁר אָמוּר לִהְיוֹת שָׁחוֹר מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, אֲבָל אוֹר הַיָּרֵחַ הֵאִיר עַכְשָׁו כַּפָּה לְבָנָה כֻּלָּהּ וּבְתַחְתִּיתָהּ חָמֵשׁ כָּרִיּוֹת וְרֻדּוֹת, וְאִלּוּ פַּרְוָתוֹ שֶׁל הַחֲתַלְתּוּל, בִּמְקוֹם שֶׁתִּהְיֶה שְׁחוֹרָה כָּלִיל כְּמוֹ פַּרְוַת אֲחוֹתוֹ, הִתְאַפְיְנָה בְּדֻגְמַת פַּסִּים עֲמוּמָה כְּמוֹ שֶׁל חֲתוּל בַּיִת, וְעֵינָיו הָעֲגֻלּוֹת וְהַיָּפוֹת הָיוּ כְּחֻלּוֹת! כָּל חֲתוּלֵי הַמְּכַשֵּׁפוֹת נוֹלָדִים עִם עֵינַיִם יְרֻקּוֹת.

מָה הַפֶּלֶא שֶׁסּוּטִיקָה הַקְּטַנָּה בָּרְחָה אֶל הַמְּעָרָה בִּקְרִיאוֹת מְצוּקָה כְּדֵי לְסַפֵּר עַל כָּל זֶה לְאִמָּהּ.

"אִמָּא! אִמָּא! לְגוֹבּוֹלִינוֹ שֶׁלָּנוּ יֵשׁ כַּפָּה לְבָנָה! יֵשׁ לוֹ עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת! הַפַּרְוָה שֶׁלּוֹ מְפֻסְפֶסֶת, לֹא שְׁחוֹרָה, וְהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת חֲתוּל מִטְבָּח!"

לְמִשְׁמַע קְרִיאוֹתֶיהָ שֶׁל הַחֲתַלְתּוּלָה יָצְאָה אִמָּהּ, גְרִימַלְקִין, אֶל פֶּתַח הַמְּעָרָה. גְּבִרְתָּם הַמְּכַשֵּׁפָה הִגִּיעָה הַיְשֵׁר מֵאֲחוֹרֶיהָ, וּבִזְמַן קָצָר יוֹתֵר מִשֶּׁלּוֹקֵחַ לְסַפֵּר זֹאת הֵן הָפְכוּ אֶת גוֹבּוֹלִינוֹ הַמִּסְכֵּן עַל רֹאשׁוֹ, הֵקִימוּ אוֹתוֹ שׁוּב, צָבְטוּ בְּאָזְנָיו, מוֹלְלוּ אֶת זְנָבוֹ, דָּחֲפוּ אוֹתוֹ, דָּקְרוּ אוֹתוֹ וְכֹה בִּלְבְּלוּ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל אֶלָּא לִבְהוֹת בָּהֶן בִּתְמִיהָה, כְּשֶׁהוּא מְמַצְמֵץ בְּעֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת הַיָּפוֹת כְּאִלּוּ אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהַעֲלוֹת בְּדַעְתּוֹ מַדּוּעַ הֵן כּוֹעֲסוֹת כָּל כָּךְ.

לְבַסּוֹף הֵרִימָה אוֹתוֹ גְרִימַלְקִין מֵעָרְפּוֹ וְשָׁמְטָה אוֹתוֹ בַּפִּנָּה הַחֲשׁוּכָה וְהַלַּחָה בְּיוֹתֵר שֶׁל הַמְּעָרָה, בֵּין קַרְפְּדוֹת הַמַּחְמָד שֶׁל הַמְּכַשֵּׁפָה.

גוֹבּוֹלִינוֹ, שֶׁפָּחַד מֵהַקַּרְפָּדוֹת, שָׁכַב שָׁם רוֹעֵד וּמִצְטַמְרֵר כָּל הַלַּיְלָה.

 

2

_______________

גוֹבּוֹלִינוֹ נִשְׁאָר לְבַד

בַּבֹּקֶר שָׁמַע גוֹבּוֹלִינוֹ אֶת הַמְּכַשֵּׁפָה מְשׂוֹחַחַת עַל הַנּוֹשֵׂא עִם אִמּוֹ.

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁעָלֵינוּ לִשְׁלֹחַ אֶת הַחֲתוּלִים לְשָׁרֵת כְּשׁוּלְיוֹת בִּדְחִיפוּת," אָמְרָה. "סוּטִיקָה תַּלְמִידָה טוֹבָה וְהִיא תִּהְיֶה חֲתוּלַת מְכַשֵּׁפוֹת מֻכְשֶׁרֶת, וּמוּטָב לְגָרֵשׁ אֶת הַשְּׁטֻיּוֹת מֵהָרֹאשׁ שֶׁל אָחִיהָ כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מַהֵר."

וְלָכֵן עִם זְרִיחַת יָרֵחַ מָלֵא וְעָגֹל עָלוּ הַמְּכַשֵּׁפָה וְהַחֲתוּלָה שֶׁלָּהּ עַל הַמַּטְאֲטֵא, שִׁלְשְׁלוּ אֶת שְׁנֵי הַחֲתַלְתּוּלִים הַצְּעִירִים בְּשַׂק מֵאֲחוֹרֵיהֶן, וְשִׁיְּטוּ מֵעַל הֶהָרִים לִמְצֹא לַחֲתַלְתּוּלִים מְקוֹמוֹת עֲבוֹדָה כְּשׁוּלְיוֹת אֵצֶל מְכַשְּׁפוֹת אֲחֵרוֹת, מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ מַכְשִׁירִים חֲתוּלֵי מְכַשֵּׁפוֹת.

הֵם טָסוּ מַהֵר, מַהֵר כָּל כָּךְ, שֶׁגּוֹבּוֹלִינוֹ הַקָּטָן, שֶׁהֵצִיץ מִבַּעַד לְחוֹר בַּשַּׂק, רָאָה אֶת הַכּוֹכָבִים בִּשְׁבִיל הֶחָלָב אָצִים-רָצִים עַל פָּנָיו כְּמוֹ מְטַר יַהֲלוֹמִים – בִּמְהִירוּת כָּזֹאת, שֶׁנִּדְמֶה הָיָה שֶׁהָעֲטַלֵּפִים שֶׁהִשִּׂיגוּ בְּדַרְכָּם מִתְנַהֲלִים בִּכְבֵדוּת כְּמוֹ פִּילִים מְגֻשָּׁמִים.

רֹאשׁוֹ הִסְתַּחְרֵר כְּשֶׁהִשְׁקִיף מַטָּה אֶל הָעוֹלָם הַשָּׁקוּעַ בְּשֵׁנָה, הַגְּבָעוֹת וְהַנְּחָלִים, הַבְּקָעוֹת וְהָאֲגַמִּים, הֶהָרִים הַדְּרוּכִים וְהֶעָרִים הַקּוֹדְרוֹת. סוּטִיקָה הַקְּטַנָּה יִלְּלָה מִתַּעֲנוּג עַל הַטִּיסָה הַפְּרוּעָה וְהַמְּסַחְרֶרֶת, אֲבָל גוֹבּוֹלִינוֹ רָעַד בְּתַחְתִּית הַשַּׂק וּדְמָעוֹת שֶׁל אֵימָה נָטְפוּ עַל כַּפָּתוֹ הַלְּבָנָה.

"אוֹי, בְּבַקָּשָׁה, עִצְרוּ! אוֹי, בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה!" הִתְיַפֵּחַ, אַךְ אִישׁ לֹא הִקְשִׁיב לוֹ.

לְבַסּוֹף, בִּצְלִילָה מְפֹאֶרֶת כְּשֶׁל שַׁחַף פִּרְאִי, נָחֲתָה הַמְּכַשֵּׁפָה עִם הַמַּטְאֲטֵא שֶׁלָּהּ בְּהָרֵי הוּרִיקָן. מְכַשֵּׁפָה מַבְחִילָה הִתְגּוֹרְרָה שָׁם, וְכִמְעַט מִיָּד הִסְכִּימָה לָקַחַת אֶת סוּטִיקָה הַקְּטַנָּה לַמְּעָרָה שֶׁלָּהּ וּלְהַכְשִׁיר אוֹתָהּ כַּחֲתוּלַת מְכַשֵּׁפוֹת.

מֵרֹב אֹשֶר, הַחֲתַלְתּוּלָה כִּמְעַט לֹא עָצְרָה לְהִפָּרֵד לְשָׁלוֹם מֵאָחִיהָ הַקָּטָן, כֹּה לְהוּטָה הָיְתָה לְהַתְחִיל לִלְמֹד כֵּיצַד הוֹפְכִים אֲנָשִׁים לְקַרְפָּדוֹת וְלִצְפַרְדְּעִים וּלְכָל מִינֵי דְּבָרִים לֹא נְעִימִים.

גוֹבּוֹלִינוֹ הִזִּיל דְּמָעוֹת כְּשֶׁנֶּאֱלַץ לְהִפָּרֵד מֵחֲבֶרְתּוֹ לְמִשְׂחָק, אֲבָל הַמְּכַשֵּׁפָה סֵרְבָה בְּתֹקֶף לָקַחַת אוֹתוֹ עִם אֲחוֹתוֹ.

"חֲתוּל מְכַשֵּׁפוֹת עִם כַּפָּה לְבָנָה! חַה חַה חַה!" קִרְקְרָה. "לְעוֹלָם לֹא תַּצְלִיחִי לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ!"

וְכָךְ חָזַר גוֹבּוֹלִינוֹ אֶל הַמַּטְאֲטֵא, מֵאֲחוֹרֵי אִמּוֹ גְרִימַלְקִין וּגְבִרְתָּהּ, וְאַף שֶׁבִּקְּרוּ בַּחֲמִשִּׁים מְעָרוֹת וְיוֹתֵר לִפְנֵי שֶׁהִפְצִיעַ הַשַּׁחַר עַל הָרֵי הוּרִיקָן, אַף מְכַשֵּׁפָה לֹא הִסְכִּימָה לְהָעִיף מַבָּט שֵׁנִי בֶּחָתוּל עִם הַכַּפָּה הַלְּבָנָה וְהָעֵינַיִם הַכְּחֻלּוֹת הַיָּפוֹת.

וְלָכֵן הֵן טָסוּ בַּחֲזָרָה הַבַּיְתָה וְהִשְׁלִיכוּ אֶת גוֹבּוֹלִינוֹ לַמְּעָרָה, אֶל בֵּין הַקַּרְפָּדוֹת, וְהוּא נִשְׁאַר שָׁם יוֹם אַחַר יוֹם, עַד שֶׁבֹּקֶר נָאֶה אֶחָד הִתְעוֹרֵר וְגִלָּה שֶׁהוּא לְבַד.

הַמְּכַשֵּׁפָה נֶעֶלְמָה וְכָךְ גַּם גְרִימַלְקִין, וְאִתָּן הַקְּדֵרָה, סִפְרֵי הַלְּחָשִׁים, הַקַּרְפָּדוֹת, הַשּׁוּעָלִים, הָעֲשָׂבִים, הַחֲלִיטוֹת, הַמַּטְאֲטֵא, וְכָל דִּבְרֵי הַקֶּסֶם.

כֻּלָּם הִסְתַּלְּקוּ וְנָטְשׁוּ אוֹתוֹ לְעוֹלָמִים.

 

גוֹבּוֹלִינוֹ, חֲתוּל הַמְּכַשֵּׁפוֹת
מאת: אורסולה מוריי ויליאמס
תרגום מאנגלית: יעל אכמון
הוצאת עוץ (2016)
136 עמודים