בילבי גרב ברך חוגגת השנה יום הולדת 70 ולכבוד המאורע יוצא ספר חדש עם סיפורים שלא תורגמו מעולם לעברית. בואו לקרוא אחד מהם

הספר הראשון של בילבי גרב ברך ראה אור בשוודיה ב-1945. בעקבות הצלחתו המסחררת כתבה לינדגרן שני ספרי המשך: בילבי גרב ברך עולה לאונייה (1946) ובילבי גרב ברך באוקיינוס השקט (1948). הספר הגדול שערכה לינדגרן עצמה הוא אסופה של סיפורים משלושת הספרים, ויש בו סיפורים שמעולם לא תורגמו לעברית.  

הספר מלווה באיורי צבע של אינגריד ונג נימן המזוהים כל כך עם בילבי, על האיורים הללו אמרה לינגדרן "סופר שמוצא מאייר שהוא רוחו התאומה יהיה אסיר תודה לעד."

ספרי בילבי תורגמו ל-70 שפות, ונמכרו בכ-60 מיליון עותקים (כל ספרי לינדגרן נמכרו בעולם ב- 150 מיליון עותקים). הסיפורים עובדו לשתי סדרות טלוויזיה, לתיאטרון, לשמונה סרטי קולנוע, שני סרטי טלוויזיה ולקומיקס. לעברית תורגמו בעבר סיפורים רק מן הספר הראשון והשני וראו אור בכרך אחד תחת הכותרת גילגי.

ב-2009 ראה אור הספר הראשון בסדרה במהדורה אלבומית עם איוריה של לורן צ'ילד. עכשיו, לראשונה יראו אור בעברית סיפורי הספר השלישי.

אנחנו שמחים וגאים להביא לכם את אחד מאותם סיפורים שלא ראו אור בעברית עד היום.

* * *

"לְבִּילְבִּי נִמְאָס מִגִּ'ים וּבָּאק"

מתוך: הספר הגדול של בילבי גרב-ברך

מאת: אסטריד לינגדרן

תרגום משוודית: דנה כספי

הוצאה: כנרת, סדרת מרגנית (2016)

לְבִּילְבִּי נִמְאָס מִגִּ'ים וּבָּאק

הַיְּלָדִים יָשְׁנוּ טוֹב כָּל הַלַּיְלָה. לֹא כָּךְ גִ'ים וּבָּאק. הֵם רַק קִלְּלוּ אֶת הַגֶּשֶׁם, וּכְשֶׁהַגֶּשֶׁם פָּסַק, הֵחֵלּוּ לִנְזֹף זֶה בָּזֶה וּלְהַאֲשִׁים זֶה אֶת זֶה בְּכָךְ שֶׁלֹּא הִשִּׂיגוּ אֶת הַפְּנִינִים, וּמִי בִּכְלָל הָגָה אֶת הָרַעְיוֹן הַמְּטֻפָּשׁ לָבוֹא לְאִי הַפָּקָה־פָּקָדוּ. אֲבָל כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה וְיִבְּשָׁה אֶת בִּגְדֵיהֶם הָרְטוּבִים, וּפַרְצוּפָהּ הָעַלִּיז שֶׁל בִּילְבִּי הוֹפִיעַ בְּפֶתַח הַמְּעָרָה וּבֵרֵךְ אוֹתָם בְּבִרְכַּת בֹּקֶר טוֹב, נַעֲשׂוּ נְחוּשִׁים מֵאֵי־פַּעַם לְהַשִּׂיג אֶת הַפְּנִינִים וּלְהַפְלִיג מֵהָאִי כְּבַרְנָשִׁים עֲשִׁירִים. הֵם רַק לֹא הִצְלִיחוּ לְהַחְלִיט אֵיךְ יַעֲשׂוּ זֹאת.

בֵּינְתַיִם הֵחֵל הַסּוּס שֶׁל בִּילְבִּי לִתְהוֹת לְאָן נֶעֶלְמוּ בִּילְבִּי וְטוֹמִי וְאָנִיקָה. אָדוֹן נִילְסוֹן חָזַר מֵהָאִחוּד הַמִּשְׁפַּחְתִּי שֶׁלּוֹ בַּיַּעַר וְשָׁאַל אֶת עַצְמוֹ אֶת אוֹתָהּ הַשְּׁאֵלָה. הוּא תָּהָה גַּם מָה בִּילְבִּי תַּגִּיד כְּשֶׁתִּרְאֶה שֶׁאִבֵּד אֶת כּוֹבַע הַקַּשׁ הַקָּטָן שֶׁלּוֹ.

אָדוֹן נִילְסוֹן זִנֵּק וְהִתְיַשֵּׁב עַל זְנָבוֹ שֶׁל הַסּוּס, וְהַסּוּס טוֹפֵף לְדַרְכּוֹ בְּמַטָּרָה לִמְצֹא אֶת בִּילְבִּי. לְאַט־לְאַט הִתְקַדֵּם לְצִדּוֹ הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי, וְשָׁם רָאָה אֶת בִּילְבִּי מְצִיצָה מִתּוֹךְ מְעָרָה. הוּא צָהַל בְּשִׂמְחָה.

"תִּרְאִי, בִּילְבִּי, הִנֵּה הַסּוּס שֶׁלָּךְ מִתְקָרֵב," קָרָא טוֹמִי.

"וְאָדוֹן נִילְסוֹן יוֹשֵׁב לוֹ עַל הַזָּנָב," קָרְאָה אָנִיקָה.

גִ'ים וּבָּאק שָׁמְעוּ זֹאת. הֵם שָׁמְעוּ שֶׁהַסּוּס הַפּוֹסֵעַ עַל הַחוֹף שַׁיָּךְ לְבִּילְבִּי, הַצָּרָה הַגִּ'ינְגִ'ית הַמְּהַלֶּכֶת שָׁם לְמַעְלָה בַּמְּעָרָה.

בָּאק נִגַּשׁ לַסּוּס וְאָחַז בְּרַעֲמָתוֹ.

"תַּקְשִׁיבִי לִי, שֵׁדוֹן קָטָן," צָעַק לְעֵבֶר בִּילְבִּי. "בְּדַעְתִּי לַהֲרֹג אֶת הַסּוּס שֶׁלָּךְ."

"אַתָּה רוֹצֶה לַהֲרֹג אֶת הַסּוּס שֶׁלִּי, שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת בְּכָל מְאוֹדִי?" שָׁאֲלָה בִּילְבִּי. "אֶת הַסּוּס הַקָּטָן וְהֶחָמוּד שֶׁלִּי? אַתָּה לֹא רְצִינִי."

"דַּוְקָא כֵּן, אֵין לִי בְּרֵרָה," אָמַר בָּאק. "אֶלָּא אִם כֵּן תַּסְכִּימִי לָרֶדֶת הֵנָּה וְלָתֵת לָנוּ אֶת כָּל הַפְּנִינִים. שִׂימִי לֵב, אֶת כֻּלָּן! אַחֶרֶת אֲנִי הוֹרֵג אֶת הַסּוּס בִּן רֶגַע."

בִּילְבִּי הִבִּיטָה בּוֹ בְּכֹבֶד רֹאשׁ.

"בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ," אָמְרָה. "אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל בַּקָּשָׁה… אַל תַּהֲרֹג אֶת הַסּוּס שֶׁלִּי, וְתַשְׁאִיר לַיְּלָדִים אֶת הַפְּנִינִים שֶׁלָּהֶם."

"שָׁמַעְתְּ מָה אָמַרְתִּי," צָעַק בָּאק. "תָּבִיאִי לִי אֶת הַפְּנִינִים, וּמִיָּד! אַחֶרֶת…"

וְאָז אָמַר לְגִ'ים בְּקוֹל שָׁקֵט:

"רַק חַכֵּה עַד שֶׁהִיא תָּבִיא אֶת הַפְּנִינִים. אָז אַרְבִּיץ לָהּ כַּהֹגֶן לְאוֹת תּוֹדָה עַל לֵיל הַסְּעָרָה הַזֶּה. וְאֶת הַסּוּס נִקַּח אִתָּנוּ לָאֳנִיָּה וְנִמְכֹּר אוֹתוֹ בְּאִי אַחֵר."

הוּא צָעַק לְעֵבֶר בִּילְבִּי:

"נוּ, מָה הֶחְלַטְתְּ? אַתְּ בָּאָה אוֹ לֹא?"

"כֵּן, אֲנִי בָּאָה," אָמְרָה בִּילְבִּי. "אֲבָל אַל תִּשְׁכַּח שֶׁאַתָּה הֵבֵאתָ אֶת זֶה עַל עַצְמְךָ."

הִיא דִּלְּגָה בִּקְלִילוּת עַל הַבְּלִיטוֹת הַקְּטַנּוֹת בַּצּוּק, כְּאִלּוּ הִיא מְשׁוֹטֶטֶת לַהֲנָאָתָהּ בְּטַיֶּלֶת, וּמִיָּד אַחַר כָּךְ קָפְצָה לְמַטָּה עַל הַסֶּלַע הַשָּׁטוּחַ שֶׁעָלָיו עָמְדוּ בָּאק וְגִ'ים וְהַסּוּס. הִיא נֶעֶמְדָה מוּל בָּאק. וְכָךְ עָמְדָה, קְטַנָּה וּדְקִיקָה, לְבוּשָׁה בְּפִסַּת הַבַּד הַקְּטַנָּה הַכְּרוּכָה עַל בִּטְנָהּ וְעִם שְׁתֵּי צַמּוֹת גִ'ינְגִ'יּוֹת, שֶׁמִּזְדַּקְּרוֹת לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים. נִיצוֹץ מְסֻכָּן הִבְהִיק בְּעֵינֶיהָ.

"יַלְדָּה, אֵיפֹה הַפְּנִינִים?" צָעַק בָּאק.

"אֵין פְּנִינִים הַיּוֹם," אָמְרָה בִּילְבִּי. "בִּמְקוֹם זֶה תִּצְטָרְכוּ לְשַׂחֵק בַּחֲמוֹר אָרֹךְ."

בָּאק הִשְׁמִיעַ שְׁאָגָה שֶׁהִרְעִידָה אֶת אָנִיקָה לְמַעְלָה בַּמְּעָרָה.

"נִשְׁבָּע לָךְ, עַכְשָׁו אֲנִי אֶהֱרֹג גַּם אוֹתָךְ וְגַם אֶת הַסּוּס שֶׁלָּךְ," צָרַח וְהִסְתַּעֵר עַל בִּילְבִּי.

"לְאַט־לְאַט, אִישִׁי הַטּוֹב," אָמְרָה בִּילְבִּי. הִיא אָחֲזָה בְּמָתְנָיו וְזָרְקָה אוֹתוֹ שְׁלוֹשָׁה מֶטְרִים בָּאֲוִיר. כְּשֶׁצָּנַח, נֶחְבַּט בַּצּוּק בְּחָזְקָה. גִ'ים הִתְעוֹרֵר לְחַיִּים. הוּא הִתְכַּוֵּן לְהַחְטִיף לְבִּילְבִּי מַהֲלוּמָה אֲיֻמָּה, אֲבָל הִיא זִנְּקָה הַצִּדָּה תּוֹךְ כְּדֵי צְחוֹק קָטָן וּמְרֻצֶּה. וּמִיָּד אַחַר כָּךְ גַּם גִ'ים הִתְעוֹפֵף לְעֵבֶר שְׁמֵי הַבֹּקֶר הַבְּהִירִים. וְעַכְשָׁו יָשְׁבוּ גַּם גִ'ים וְגַם בָּאק עַל הַסֶּלַע וְגָנְחוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת. בִּילְבִּי נִגְּשָׁה אֲלֵיהֶם וְהֵרִימָה אוֹתָם, אֶחָד בְּכָל יָד.

"אָסוּר לְהִתְמַכֵּר כָּל כָּךְ לְמִשְׂחֲקֵי גֻּלּוֹת, כְּפִי שֶׁנִּדְמֶה שֶׁאַתֶּם הִתְמַכַּרְתֶּם. תְּשׁוּקָה לְשַׁעֲשׁוּעִים זֶה טוֹב וְיָפֶה, אֲבָל יֵשׁ גְּבוּל לְכָל דָּבָר."

הִיא נָשְׂאָה אוֹתָם לַסִּירָה שֶׁלָּהֶם וְהִשְׁלִיכָה אוֹתָם פְּנִימָה.

"עַכְשָׁו תַּפְלִיגוּ הַבַּיְתָה וּתְבַקְּשׁוּ מֵאִמָּא שֶׁלָּכֶם חֲמִשָּׁה אוֹרֶה לְגֻלּוֹת זְכוּכִית," אָמְרָה. "אֲנִי מַבְטִיחָה לָכֶם שֶׁלֹּא פָּחוֹת כֵּיף לְשַׂחֵק בָּהֶן."

זְמַן קָצָר אַחַר כָּךְ נִפְלַט עָשָׁן מֵאֲרֻבַּת אֳנִיַּת הַקִּיטוֹר, וְהִיא הִתְרַחֲקָה מֵאִי הַפָּקָה־פָּקָדוּ. מֵאָז לֹא נִרְאֲתָה בְּקִרְבַת הָאִי.

בִּילְבִּי לִטְּפָה אֶת הַסּוּס שֶׁלָּהּ. אָדוֹן נִילְסוֹן זִנֵּק עַל כְּתֵפָהּ. וּלְיַד קָצֵהוּ הַמְּרֻחָק שֶׁל הָאִי הוֹפִיעָה עַכְשָׁו שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל בּוּצִיּוֹת. קֶפְּטֶן גֶּרֶב־בֶּרֶךְ וּפָמַלְיָתוֹ עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם הַבַּיְתָה מִמַּסַּע צַיִד מֻצְלָח. בִּילְבִּי צָעֲקָה לְעֶבְרָם וְנוֹפְפָה בְּיָדֶיהָ, וְהֵם הֵשִׁיבוּ לָהּ בְּרָכָה בִּמְשׁוֹטִים מוּנָפִים.

לְאַחַר מִכֵּן שָׁבָה בִּילְבִּי וּמָתְחָה אֶת הַחֶבֶל כְּדֵי שֶׁטּוֹמִי וְאָנִיקָה וּשְׁאַר הַיְּלָדִים יוּכְלוּ לָרֶדֶת מֵהַמְּעָרָה לְלֹא סַכָּנָה. וּזְמַן קָצָר אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהַבּוּצִיּוֹת עָגְנוּ בַּמִּפְרָץ הַקָּטָן לְיַד הַזַּהֲרוּרִית, עָמְדָה שָׁם חֲבוּרַת הַיְּלָדִים כֻּלָּהּ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַשָּׁבִים.

קֶפְּטֶן גֶּרֶב־בֶּרֶךְ לִטֵּף אֶת בִּילְבִּי.

"הַכֹּל רָגוּעַ כָּאן?" שָׁאַל.

"רָגוּעַ לְגַמְרֵי," אָמְרָה בִּילְבִּי.

"אֲבָל בִּילְבִּי, זֶה לֹא נָכוֹן," אָמְרָה אָנִיקָה. "כִּמְעַט קָרָה אָסוֹן."

"אָה, נָכוֹן, שָׁכַחְתִּי," אָמְרָה בִּילְבִּי. "לֹא בְּדִיּוּק הָיָה רָגוּעַ כָּאן, אַבָּא אֶפְרַיִם. כָּל מִינֵי דְּבָרִים קוֹרִים בָּרֶגַע שֶׁאַתָּה מַפְנֶה אֶת הַגַּב."

"בֶּאֱמֶת, יַלְדָּתִי? מָה קָרָה?" שָׁאַל קֶפְּטֶן גֶּרֶב־בֶּרֶךְ בִּדְאָגָה.

"מַשֶּׁהוּ אָיֹם וְנוֹרָא," אָמְרָה בִּילְבִּי. "אָדוֹן נִילְסוֹן אִבֵּד אֶת כּוֹבַע הַקַּשׁ שֶׁלּוֹ."